יום ראשון, 5 באפריל 2020

משחק הכיסאות

ליל הסדר השנה ניחן בהתכנסות אישית, בעיקר התכנסות של כל אדם בתוך עצמו. זו לא אותה התכנסות, שרבים הורגלו לחוות, ואף עתים לקטר עליה; על הבישולים הרבים, על המוזמנים הבלתי רצויים או על העומס הפיזי, התכנוני והרגשי, שנוחתים בעיקר על המארח. אף באופן אירוני, נוסטלגי או  כואב, הנסיבות, שבהן עשויות להתעורר אי אילו תחושות געגוע לקיטורי ליל הסדר מהשנה שעברה, הן אלו שבהן כל אחד ימצא עצמו השנה בסוג של ליל התייחדות, בין אם יחד או לחוד, משווע לערב החגיגי והבריא של פעם. הגם אם יוצא שאדם יושב עם בני ביתו, קרי: "המשפחה הגרעינית", מחשבותיו עורגות לאדם נוסף שלא נמצא עמו, או אף למרחק שיתכן ועליו לייצר בין הנוכחים ואלו המסבים סביב שולחן אחד.

מצאתי עצמי טרום ליל הסדר ממיינת, מסדרת, מארגנת מחדש, מפנה כיסאות שבורים, שנהגו להיות עמנו סביב שולחן האוכל ולמעשה, תם זמנם.

כיסא מרופד ורוד פוקסיה אהוב במיוחד, מצא עצמו, יום למחרת פינוי, בשימוש אחר. להלן (תצלום 1):

         תצלום 1. כסא מרופד ורוד פוקסיה

כיסא אהוב, שנראה כי תם זמנו, כשרגלו שבורה (גם אם בלתי נראית ככזו) הוכיח את נחיצותו בשטח. עד לא מזמן מימש את ייעודו, עת ישבו עליו מי מבני הבית. כעת, משתמשים בו פועלי בניין כעמדת פינג'אן לקפה, ממלא כוחות וממריץ עבודה. העיקר, שעדיין נמצא שימושי ומקדם.

כסא נוסף, להלן (תצלום 2):

         תצלום 2. כסא לבן פלסט, רגלי מתכת

גם הכסא הלבן (תצלום 2)משמש כשולחן וכעמדה נוספת עבור פלס ובקבוק מים, הפטיש נח למרגלותיו.

כיסאות שפונו מבקשים תחליף. בימים כתיקונם - לבטח היו מוזמנים כיסאות חדשים נבחרים. והנה, כיסא מזכירות נבחר, שנרכש בעבר באיקאה - מצא את דרכו אל שולחן האוכל, כתחליף לכיסא שפונה ובלתי נדרש. להלן (תצלום 3):

         תצלום 3: כסא מזכירות מרופד שחור לבן

הכיסא מספר את סיפור התקופה, שהגלובוס נמצא בתוכה. אף חייבת לציין, שדי אוהבת את השימוש בו ומתחברת למראה. הוספתי לו כרית נודדת ממרחב אחר בבית, שאף נראית לי די הולמת אותו.

         תצלום 4: כיסא מזכירות לבן שחור לצד כסא שחור

ויחד נוצרה פאה בשולחן, שמצוידת בכיסאות בגווני שחור ולבן. 
את נגיעות הצבע הדיכוטומי: שחור או לבן, המשכתי בפריטים קיימים, במיקומם במרחב לצד השולחן. להלן (תצלום 5,6):

  תצלום 5: גוף תאורה עומד, אהיל שחור לבן

          תצלום 6: נץ לבן באגרטלים עם נשמה יתרה

וכך התקבל המראה השלם מבחינתי, נעדר סטים ואחדות, אלא נוטה יותר ויותר להתייחדות (תצלום 7):

  תצלום 7: סביב שולחן אחד, משחק הכיסאות

כך, כל אחד יכול להתחבר לכיסא שלו, אפשר גם לספסל שלו, להישען על כרית או שלא, לפי בחירה.

לסיום, משחק הכיסאות מאפשר את בחירת הישיבה, בעיקר בעתות חג חירות בסמן של סגר, וכן מאפשר לתבל את הסגר במעט חוסר רצינות ומוקפדות, אף בעיצוב הבית, שהרי "כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים. וכל המרבה לספר ביציאת מצרים, הרי זה משובח" (נוסח ההגדה). ואת סיפור יציאת מצרים השנה, כל אחד יספר מכיסאו הנבחר, תוך ליל התייחדות, תחושת חירות וברכת בריאות לכל אדם, באשר הוא.

ספרו לי על משחק הכיסאות, סביב שולחן האוכל שלכם בליל הסדר. מי נמצא? מי חסר? ואיך מרגיש הכיסא הנבחר שלכם? 

ועד לפעם הבאה, שחקו בכיסאות, תיהנו, כל עוד ניתן, מהבית, מהעיצוב הבלתי מוקפד בתוכו ומהחיבור למראה ההרמוני עבורכם.


חג חירות ובריאות,

TZIKI מעצבת ומלבישת פנים 

יום שלישי, 24 במרץ 2020

למה לי לטפס על קירות

התקופה הזו שבתוך הבית היא מעט מאתגרת. 
מעבר לארבע קירות מעטפת, קירות פנימיים נוספים סוגרים על בני הבית ומבקשים תשומת לב. 

בנוסף, זמן השהייה בבית מביא עמו את ברכת הבהייה. אנחנו בוהים בסביבה שלנו יותר ויותר ומבקשים לבהות במראות, שנעים להתבונן בהם, כך שמייצרים תחושה נעימה ומחברת אל המרחב האישי.

ועוד, היצירתיות קוראת לנו. ואם לא לנו, לילדים שלנו, ומבקשת להתגייס בעתות משבר.

אז הנה מה ששולחת לי מור זיו, מרפאה בעיסוק סופר סופר מקצוענית, אנושית ומלאת לב, מתוך אותו "טיפוס על קירות", שרבים חווים, בימים אלו, עם הילדים בבית.


                   תצלום 1. העץ, ציור קיר בכניסה לבית משפ' זיו 

תודו שבמקום לטפס על קירות, עדיף לצייר עליהם, אולי אף לעוף בדמיון וכך לטפס על עצים בטבע החתיכי. ציורי עצים על קירות זה דבר שאני מאד אוהבת.

הציור מאפשר להכניס את הטבע לבית וכן לאוורר את הנפש ביצירתיות.

העץ בתצלום גם מוקם, לצד ארון חשמל ותקשורת. בהיבט העיצובי, צבעוניותו העשירה את הקיר והפכה את ארונות הפלסטיק הלבן לחלק מתוך המראה הטבעי, שכן אף גזע נוסף מהעץ עובר ביניהם.

את הגזע ציירה מור בשיתוף עם גיסתה, ושני ילדיה המקסימים הטביעו את אצבעותיהם בצבע בין ענפי העץ, כדי לדמות עלים. כך, יכולים הילדים לחוש גאווה עצומה על היותם שותפים ליצירת מופת.

וכך זה נראה בתקריב:


                   תצלום 2. העלים, טביעות אצבע צבעוניות של ילדים


התצלומים ששולחת לי מור, בשילוב טביעות האצבע הקסומות של ילדיה, מיד לוקחים אותי לפרויקט, שעשיתי בעבר בבית-ספר יסודי בהוד-השרון. נקודת הפתיחה של הפרויקט הייתה חדר פרטני שומם. הנה הוא לפניכם:


             תצלום 3. חדר ללמידה פרטנית, לפני

מי מכם היה מעוניין ללמוד בחדר המולבן והריק?

למותר לציין, שהחדר משמש ללמידה שלאחר שעות הלימודים, לתמיכה וסיוע עבור תלמידים מתקשים. בימים אלו הוא אכן שומם, אך לפחות לפחות הקירות ממתינים בצבעוניותם לילדים שיפקדו את החדר לאחר המשבר.

להלן נקודת ההמשך בפרויקט, ואיך שהחדר נראה לאחר ציור על קירות:


             תצלום 3. מבט כללי אחרי

לחדר כזה צבעוני (תצלום 3) אפשר, להרגשתי, לגמרי להתגעגע.

וכן, יש פה כמה רעיונות, שאפשר ליישם בבתים, גם עם הילדים.

אחד מהם, הוא חוט תלייה ליצירות מתחלפות. 

בין ענפי העץ נמתח חוט ברזל, בפשטות, ממסמר למסמר, כך שניתן לתלות עליו ציורים, תצלומים או כתבות מעניינות וכך, להתחדש במראות חדשים. 


             תצלום 4. המפלצת מחייכת

גם שמש מאירה וציפור הם חלק מהטבע, ובציור אפשר לדמיין הכל, כמו פרצוף חייכן על מסנן אימתני, שבעזרת איור סמיילי פשוט הפך לתולעת ספרים ידידותית.

כן כן...מי שממלמל לעצמו: "אבל היא יודעת לצייר....אני לא..." יכול לגמרי לתלות לעצמו תמונות מתחלפות על חוט (להזכירכם). 

הנה בתצלום הבא (5) גם בחדר של בתי, בין ענפי העץ שציירתי על קיר, נמתח חוט לתליית תמונות אהובות, בעזרת אטבי עץ לכביסה.


                   תצלום 5. עץ בוגר על הקיר בחדר נערה

רעיון נוסף, הוא לצבוע חלק של קיר בצבע מגנט, כמה שכבות של מריחה וייבוש יעשו את העבודה, וכך תתווסף דרך אלטרנטיבית לתלייה על קיר.


              תצלום 6. צבע מגנט על הקיר ומגנטים שממתינים להתמגנט



ומה מבצבץ שם על השולחן בתצלום הבא (7), שלגמרי מתאים לתקופה עכשווית?

כן. קופסת פח עם תצלום גרגרי תירס עליה.


                  תצלום 7. לוח מחיק לצד לוח מגנט


קופסת השימורים מעלה רעיון נוסף, שכן היא לגמרי יכולה להתמחזר, ולהפוך כלי אחסון למשחק קלפים. להלן (תצלום 8)


                                תצלום 8. קופסת שימורים שימושית


ויש לה מכסה פלסטיק, שנרכש בעבר בסופר (שקית ובה מכסי פלסטיק לקופסאות שימורים בגדלים שונים)


אז, למה לטפס על קירות הבית, אם אפשר פשוט לצייר עליהם?! 

ציירו על קירות הבית עם הילדים, ציירו כמבוגרים, קשקשו בצבעים או מתחו חוט על קיר לתליית תצלומים אהובים באטבים.

שלחו תצלומים של יצירות שלכם, שתפו, העלו שאלה או הרגשה. 

ועד לפוסט הבא, 
שמרו עליכם מאד,  
TZIKI מעצבת ומלבישת פנים



ולקינוח, כדאי שתדעו:
ציור העץ והתצלום, 
שהניעו אותי לכתיבת הפוסט הזה - שמורים למור:

מור זיו
מרפאה בעיסוק B.O.T
גרונטולוגית M.A
0544366430


מור באיור מטה היא גם "המגלגלת" 
למי שזוכה להתגורר בסביבת ראשל"צ 
ומתחשק לו, בימים אלו, ג'חנון משובח, ביתי ומנחם עד הבית.



  יכולים לגמרי להזמין.


יום ראשון, 8 במרץ 2020

החלון ושברו


הייתי רוצה לפתוח חלון אל הטבע, אל הנוף היפיוף הירוק, 
אבל מה ניתן לעשות, כשחלון אחד מרדן מתעקש לא להגשים משאלת לב שלי. 

הגם שנכנסת כל יום לעת ערב לחדר השינה האינטימי וכן כל בוקר מקיצה את שנתי בתוכו, לא מוצאת לנכון בכל פעם כזו, לפתוח אותו חלון. 

חלון אחד לבוש מסגרת אלומיניום אפור, בשונה מאלומיניום בהיר, שממסגר את שאר פתחי החדר, מוסתר בווילון. ומשנפתח, אם בכלל נפתח, הרי שחושף למולו, לכל היותר, חלון של שכן. 

מאסתי במראה החלון, שגם צורם במראהו וגם המראה, שמעבר לו, אינו מזמין לפתחו. ממש סיפורו של "החלון ושברו". 

וכך הוא נראה בכיעורו:


לפני, החלון האפור בחדר השינה

(מזלי, שיש אופציה למפתח מאוורר חלופי, שנראה בתצלום, משמאל). 

בעוד אני תרה אחר רעיון מבריק, שייתן מענה ל"שבר", מוצאת את הציור, אף בגודל החלון, כמי שיסווה ויחליף את המראה הצורם במראה משדה האמנות. 

אני מזמינה את אלעד, הקבלן האישי שלי. אלעד אוטם את החלון ומסייע לתלות את הקנווס הגדול (1.70/1.50מ') על הקיר, שאוטם את החלון.

להלן: הציור הגדול הראשון שלי, בצבעי אקריליק. שכן, שנתיים לאחר לכתה של אמי המוכשרת, שנהגה למלא בציוריה את קירות בית ילדותי, אני מוצאת עצמי אוחזת במכחול, מערבבת צבעים ומציירת ללא הפסקה. אני מגלה את הטוב שהציור מעניק לי, ואת ההרגשה, שבעודי מציירת, אמי האהובה נמצאת עמי.

שוב ושוב אני חוזרת אל הקנווס, בחוסר רצון לסיים את הציור. וכך, מבינה את חששותיי, שמא עם גמר הציור, לא יוותר עוד מקום על קירות הבית לציורים נוספים בגודל דומה. וכן, אין בי רצון לאסוף הרבה קנווסים מצוירים בבית, כפי שנהגה אמי. אני רואה כי אין מנוס. התשוקה לצייר גדולה עלי, זורמת בעורקים, נובעת מאימוש שלי המוכשרת.

בכל זאת משלימה את הציור. דמות מלאך בתוכו. למרגלותיו חבצלות מים.


אחרי, מי רואה שהיה פה פעם חלון?

זהו מלאך החדר שלי (כמעט כמו ספר השירים "מלאך החדר" של אגי משעול המופלאה, שנמצא איתי). בכל פעם שמביטה בו, בציור כמו בספר, הוא מצליח להרגיע ולזקק כל מחשבה מרעישה.


הספר של אגי משעול "מלאך החדר" לצד הציור שלי; THE ROOM'S ANGLE

ושאר ספרים שאהובים עלי ומחברות לשרבט בתוכן, לצד המיטה.

גם עציץ בודהה תורם לעולם האסתטי והרגשי שלי


בגב הכורסה, מפתח הדלת, שמציל אותי וכך גם פריטים קטנים, ככרית עגולה על כורסה שחורה, שעושה הבדל.


ולסיום, טעימה ממבט כללי שאחרי...
 עיצוב, הלבשת פנים וציור: Tziki מעצבת ומלבישת פנים

אפשר גם לגלול לאחור לתמונה הפותחת ולמצוא הבדל.

ובנוסף, אשמח לשיתופים: 
האם גם לכם יש חלון דומה? 
או אובייקט עיצובי פונקציונלי בבית, שלא מתפקד עבורכם? 
ואולי הייתם רוצים לשנות? 

כזה כמו "החלון ושברו" יכול להיות גם בהקשר לדלת שנפתחת בכיוון ההפוך, לספה שלא יושבים עליה וכך הלאה...:)

שתפו



ועד לפעם הבאה,
ברכות לימים יפים ולמראות משמחים על הקיר, 

Tziki מעצבת ומלבישת פנים



קבלן מבצע: אלעד הדר, טל. 052-2935104




הבן שלי נסע, ואיך זה קשור לעיצוב הבית?

 תופעת הקן המתרוקן היא תופעה מוכרת בספרות המקצועית ובכלל שגורה בדיבור בין הורים, שילדיהם הבוגרים עושים צעדיהם לעצמאותם מחוץ לבית ילדות. שונה...