יום שבת, 4 באוקטובר 2014

סופיה מפתיעה בענק

אני אוהבת להפתיע, אוהבת שמפתיעים אותי, אוהבת להתחדש, כשהכל כמובן לטובה ובאופן המיטבי והגבוה ביותר.

נסעתי לי לסופיה, עברתי דרך ניש ובלגרד (סרביה) וחזרתי עמוסת חוויות ובעיקר מרץ והשראה אינסופית.
לכל זה אחראי בעלי האהוב שיבדל לחיים ארוכים. ואיתי ;-)

אז מה היה לנו שם?

ביקור בעיירה קסומה ושמה ניש בדרך לבלגרד. הפשטות, הידידותיות, הנועם והאותנטיות ניכרים כבר בפאתי העיר.
חנות ירקות כמו מתוך גראז' שהדלת אליו נפתחת מעלה כסככה. ירקות בתוך ארגזי עץ ופלפלים תלויים של פשטות יפה ובלתי מתאמצת.


מפגש מרגש במיוחד בבלגרד עם חברת נשמתי שעברה לסרביה לזמן בלתי מוגבל. טרם יציאתה למסע ארזה את ביתה וכמו תלתה שלט שאומר: 'ביי ביי בית אהוב, נתגעגע'. כן. אני אוהבת את היחס לבית כיישות עם נפש ואופי.

כן. הספקנו לארוז יחד, לשתות קפוצ'ינו עם קצף אחרון בבית שהיה מקור להרבה מפגשים מטעיני סוללות, לצאת עם הצלע השלישית המדהימה שלנו יאירונת, לקשקש, להעביר חוויות וגם ללוות לשדה ולהפרד ממש שם עם בן-גוריון

חמישה שבועות לא מאחרים לבוא והנה אני בבלגרד (תודה יואבי!!)
ירוק בעיניים

מצודה

שהיית לילה בבית המלון המעוצב 88 חדרים, שמופיע להפתעתי גם במגזין עיצוב סרבי. ארוחת בוקר בקומה ה-7 עם נוף

וקולאג' תמונות סלפי לנשממי, ביי ביי בלגרד


שהייה בת יומיים בעיירת סקי היושבת מעל סופיה במלון אגדה שהחזיר אותי כמו לירח דבש שני
להלן קולאג' ירח דבש שני


ושוטטות ברחובות ראשיים של בירת בולגריה שהפתיעו אותי במיוחד
שם אימצתי את נקודת מבטה של המעצבת, שמקבלת השראה

מבני ציבור, פרלמנט וכנסיה:

לצד רחוב שוקק חיים שופע מסעדות ובתי קפה מעוצבים:
נגיעות צבע צהובות במסעדה איטלקית, הגשה עצמית






נגיעות צבע כתומות במסעדה אסיאתית



כסאות ישיבה לא ברגיל:


ועיר שוקקת חיים:



תאורת לילה מעלה אף את קרנה:

כן, סופיה הפתיעה אותי בענק.

עם שובנו הפתיעה אותי הכתבה שלי " עיצוב ממגנט" בתיבת הדואר שמיגנטה אותי היישר אל תוך המציאות

פרוייקטים שלפני, כאלו שנותר לסגור בהם קצוות אחרונים, צילומים של פרוייקטים שסיימתי ושאר זוטות של אמא לשלושה ובית שלי שממתין בסבלנות לסדר.

ויש גם תובנות שמביאה איתי ממסע בן ארבעה ימים:
1) ערך החברות הוא האחד שממלא את נשמתי, בשבילו היה שווה לנסוע עד בלגרד (תודה הילית), כולל החברות עם האיש שלי שגם בה נפתח משהו חדש וממלא תוך כדי נסיעה, שזה כשלעצמו משמח (תודה יואבי).
2)  ערך הטבע וההקשבה לאני, מה מתאים עבורי זה לקחת רכב ולנסוע או את הרגליים ולצעוד, לעצור איפה שבא, להתעכב איפה שמתחשק - זה סוג של חופש שמספק אותי.
3) ערך העיצוב - זה דבר שאני מאמינה בו שעושה הבדל בחיים של אנשים ובחיי. כשמקום ידידותי בזכות אותנטיות, צבע ומחשבה הוא מזמין לבלות בתוכו (על כך גם בכתבה שלי).

עוד ברכות 
לשנה טובה 
לחתימה המבורכת שכבר נחתמה 
ולפנינו חג סוכות, אז חג סוכות שמח!!